1. אם שתי שורות שקולות (זהות או כפולה אחת של השניה) אז הדטרמיננטה = 0.
2. אם מכפילים שורה ב λ אז כאילו הכפלנו את כל הדטרמיננט.
3. הדטרמיננט הוא ה"ל
4. מטריצה מינורית Apq היא המטריצה שמתקבלת ע"י מחיקת השורות ה- p וה- q והיא מסדר n-1 .
5. פונקצית הדטרמיננט בעלת n וקטורים מסדר Fn מקיימת שלושה תנאים:
א. ליניארית ביחס לכל וקטור – D(v1…vI..vu’…vn)= D(v1…vI…vn)+ D(v1…vI’…vn) וגם D(v1…λvj…vn)=λ D(v1…vj…vn)
ב. פונקציה מתחלפת - D(v1…vi..vj…vn)= - D(v1…vj..vi…vn)
ג. דטרמיננט של הבסיס הסטנדרטי הוא 1.
6. קיימת פונקצית דטרמיננט והיא יחידה. היא נתונה ע"י צרוף וקטורי העמודה של מטריצה נתונה.
7. אם A מטריצה ריבועית מסדר n אז A הפיכה אאי"ם detA≠0
8. לכל מטריצה ריבועית מתקיים det At=det A.
9. החלפה של 2 שורות צמודות בדטרמיננט גוררות הכפלתו ב –1
10. אם בדטרמיננט יש שורת אפסים אז הוא שווה ל 0.
11. אם מוסיפים לדטרמיננט כפולה של שורה (או עמודה) אחרת בדטרמיננט אז ערכו לא משתנה.
12. דטרמיננט מכפלה של 2 מטריצות הוא מכפלת הדטרמיננטים של כל מטריצה בנפרד.
13. ההגדרה של דטרמיננטה אינה תלויה בבסיס לכן דטרמיננטות של 2 מטריצות לפי בסיסים שונים שוות אאי"ם המטריצות שקולות שורות לאחר המרת הבסיסים. האמת די הגיוני כי המרה של בסיס הוא מכפלה של מטריצה אלמנטרית ו 2 מטריצות שקולות שורות – הדטרמיננטים שלהן שווים.
14. במערכת משוואות מהצורה AX=B אם det A≠0 אז קיים פתרון יחיד והוא נתון ע"י נוסחת קרמר: 
15. הקופקטור של Aij הוא המטריצה המינורית של Aji כלומר המינורית המתחלפת.
16. המטריצה הצמודה של מטריצה A היא המטריצה המוחלפת של מטריצת הקופקטורים של A ורושמים אותה adj A. הנוסחה שלה: (adjA)ij=(-1)I+j|Aji|
17. אם det A≠0 אז היא הפיכה והמטריצה ההפיכה הינה: A-1 =1/A*adjA
18. הדרגה של מטריצה ריבועית מסדר n היא rk=n אם ה det A≠0 אחרת נבדוק את המינוריות שלה וכאשר נמצא det A≠0 אז הדרגה תהיה n-1. כלומר הדרגה של A היא הסדר הגדול ביותר של המינורים השונה מ 0.
19. |det(v1,v2)| כאשר v1,v2ÎR2 הוא השטח המכוון שבין הוקטורים והמשלימים שלהם. בהתאמה לגבי שלושה וקטורים ב R3.
20. תמורה σ היא פונקציה חח"ע ו-"על".
21. אם יש מספר זוגי של החלפות בתמורה אז המספר בעל סימן חיובי אחרת הוא בעל סימן שלילי. מספר ההחלפות הוא הסיגנום של התמורה ונרשם sgn(σ)={1,-1}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה