1. מ"ו V מעל שדה F הוא קבוצה שאיבריה נקראים וקטורים , ובה מוגדרות שתי פעולות: חיבור וכפל בסקלר, אשר מקיימות את האקסיומות הבאות:
חיבור:
א. סגירות לחיבור
ב. קומוטטיביות: 

ג. אסוציאטיביות: 

ד. איבר 0: וקטור ה 0 אשר מקיים 0+V=V+0=V
ה. איבר נגדי/צמוד: וקטור סימטרי של V שנסמנו כ V- אשר מקיים V+(-V)=0
כפל בסקלר:
א. סגירות לכפל
ב. איבר יחידה: 1*V=V
ג. דיסטריביוטיביות:

ד. אסוציאטיביות: (c+d)V=cV+dV
2. וקטור v מעל V הוא צרוף ליניארי של הוקטורים
אאי"ם קיימים
המקיימים 



3. מרחב וקטורי מעל R יהיה פולינום
תת מרחב וקטורי (ת"מ):
1. אם V מ"ו מעל F ו- W תת קבוצה של V אז ניתן להגיד כי W הוא תת מרחב של V אם W הוא מ"ו עבור אותן פעולות חיבור וכפל בסקלר שמוגדרות ב- V וניתן לסמן
. כלומר
היא תת מרחב של V אאי"ם:


א. W≠Ø לא קבוצה ריקה (תמיד יש את וקטור ה 0 בפנים)
ב. סגירות לחיבור ב W
ג. סגירות לכפל בסקלר ב W
2. קבוצת הפתרונות של מערכת הומוגנית AX=0 , המטריצה A mxn היא תת מרחב של המ"ו של המטריצות nx1 מעל F (אך לא נכון אם המערכת לא הומוגנית).
3. חיתוך של מרחבים הוא תת מרחב.
4. אם S הוא תת קבוצה (לא ריקה) של V, אז החיתוך S של כל ת"מים שמכילים את S הוא הת"מ הכי קטן שמכיל את S ונסמנו
. יתר על כן L(S) היא קבוצת הצרופים הליניארים של וקטור S:
והוא נקרא המרחב הנפרש ע"י S ורושמים אותו sp<S>. כלומר S פורשת את L(S)


5. אם W ת"מ של V אז הוא מכיל את כל הצרופים הליניאריים של הוקטורים שלו. כלומר 

6. ¢ מ"ו מעל ¢ משום שכל שדה F הוא מ"ו מעל עצמו. כמו כן ¢ מ"ו מעל R כי הוא מכיל את R בתוכו çè כל שדה הוא מ"ו מעל אחד מאיבריו.
7. מרחב השורות של מטריצה A mxn מעל F, הוא תת מרחב של Fn (כאשר n הוא מספר האיברים בכל שורה) הנפרש ע"י וקטורי השורות של A.
8. אם
תת מרחבים של מ"ו V אז W שיהיה הסכום w1+w2+…+wn=W הוא בעצם sp<w1…wn>=W

9. אם w1,w2 תת מרחבים אז האיחוד שלהם הוא בדר"כ לא תת מרחב של אחד מהם.
10. קבוצת פתרונות לא הומוגנית לעולם לא תהיה ת"מ משום שאין בה את וקטור ה- 0.
11. אם U,WÍV ת"מ כך ש: uËW וגם wËU אז UÈW לא ת"מ: ß
לפי חוקי הסגירות בתוך ת"מ. אבל להגיד wÎU זה לא נכון ולכן הוכחנו את הסתירה.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה